שאלה
שלום רב
באסיפת ההורים האחרונה המורה של ביתי המליצה שניקח אותה לטיפול. היא טוענת שהילדה לא מדברת בכיתה, לא עונה לשאלות שהמורה מפנה אליה מול כולן ולא מעיזה אפילו להצביע לבקש חומרים חסרים במלאכה. פנינו למטפלת וכבר בשיחה הטלפונית היא אמרה כי הטיפול בילדה מחייב פגישות הורים אחת לשבועיים וללא הפגישות שלנו אי אפשר להתחיל את הטיפול. אני רוצה להיות בקשר עם המטפלת כדי לשמוע מה קורה בטיפול אבל לא רואה צורך בפגישות רבות, מבחינתי מספיק לקבוע שיחת טלפון פעם בחודש וחצי.
בעלי גם לא אוהב את הרעיון, הוא אומר שאנחנו לא המטופלים ואין סיבה שנגיע לפגישות רבות כל כך. מה דעתכם?
תשובה
שלום וברכה
משאלתכם ניכר כי הנכם הורים שחושבים ודואגים לצרכי בתכם. אתם מבינים כי קיימת מצוקה וכי הילדה זקוקה לעזרה סביב הקושי לדבר בכיתה.
הקושי של הילדה לדבר יכול להיגרם ממספר סיבות אך קודם כל חשוב להבין שקושי זה הינו סימפטום המספר לנו כי קיים קושי נפשי פנימי שהרי לדבר הילדה יודעת…
בטיפול בילדים בשיטה פסיכודינמית המטפלת יוצרת מרחב בטוח עבור הילדה שמזמין אותה להעלות ולשחזר באופן לא מילולי קשיים והתמודדויות מחיי היום יום. המטפלת לא תפתור את בעיותיה אלא תספק לה את המרחב לבחון, לתרגל, להתנסות ולהעז ואפילו להיכשל ביודעה כי יש מי ששומר עליה.
אתם ההורים מהווים חלק חשוב ומשמעותי בהתנסות זאת. ראשית- דרככם המטפלת יכולה להבין מה הקשיים בבית ואיך אתם מתמודדים יחד, ושנית- היא מביאה את זווית הראייה שלה, החיצונית לכם, כשאתם מעלים סיטואציות אלו. בכוחות משולבים-שלכם כהורים המכירים טוב מכולם את ילדיכם ושל המטפלת – המביאה את הידע המקצועי והניסיון תוכלו להתבונן ביחסים ביניכם, בהתפתחות הקושי והקשר שלו לבית ולבית הספר. ייתכן ותגלו כי הקושי שלה משקף במידת מה את הקושי שלכם לשבת ולדבר על קשיים ולהיות כמו שאמרתם – בעמדת ה'מטופל'.
לכולנו יש תקווה כי נוכל לשלוח את הילדים לטיפול ולקבל אותם 'מתוקנים' אך כמובן שילד איננו מכשיר שבור ותהליך טיפולי איננו קסם. זהו מסע משותף בו אתם וילדתכם תלמדו להכיר טוב יותר אחד את השני, לבחון בחירות מודעות ושאינן מודעות ולזכות ולבחור מחדש באופן הנכון עבורכם.
בהצלחה!
רותי ויטמן עו"ס קלינית – M.S.W
