שאלה
התחתנתי לפני כשנה וחצי עם בעל טוב וללא שום עבר נפשי.
בשבועות האחרונים הוא התחיל להישאר בבית ולישון ממש הרבה גם על חשבון העבודה, הוא מאד מכונס בעצמו כמעט לא מדבר איתי ולא רוצה לצאת מהבית.
שאני שואלת אותו מה קרה הוא אומר שהכל בסדר, לפעמים הוא אומר שאין לו כח לחיות.
אני נורא חוששת ממה שעובר עליו אבל ממש אובדת עצות
אשמח לדעת מה לעשות
תשובה
שלום לשואלת ותודה על פנייתך.
דיכאון הוא סיפור לא קל הן למי שמתמודד עמו והן לבן/בת הזוג של המתמודד, ואני רוצה לקוות עבורך לימים טובים יותר. ימים של תקווה ואונים.
בעלך מתמודד עם דיכאון, אך חשוב לערוך אבחון מסודר על מנת לדרג את חומרתו. ישנה אפיזודה חולפת בקוטב הקל של ההפרעה ודיכאון בעצימות גבוהה (מג'ורי) בקוטב הקיצוני.
מהדברים הקצרים שציינת לא נראה שמדובר בעצימות גבוהה שהרי הוא כן הולך לעבודה בחלק מן הימים, וכן מסוגל להגיד "שהכל בסדר". אני רוצה לקוות עבורו שמדובר באפיזודה קצרה, אך כאמור נדרש אבחון מקצועי (שיכול להינתן אגב במכון "למרחב").
המקורות לדיכאון עלולות להיות רבות ומגוונות, וטיפול דינאמי טוב יסייע לו להכיר את אותן מקורות ולהבין את עצמו טוב יותר, ומשכך, להשיג רווחה נפשית והפחתה בסמטומים.
טיפול תרופתי, אם יידרש, הוא נפוץ, מקובל ומשיג תוצאות, אך אין צורך להיחפז ולהסיק מסקנות. יש צורך בבירור מקצועי, ובמכון למרחב יודעים המטפלים מתי לערב רופא בטיפול בלקוח.
אבל עד ההגעה לטיפול ולליווי המקצועי ישנם דברים שניתן לנסות בבית…
למשל, ניתן להשתמש בגישה חיובית ולהדגיש את כל אותם מקומות שהוא כן הצליח וכן השיג בהם הישגים. ניתן גם להציג גישה מכילה ולהגיד לו שאת מבינה אותו, ושזה באמת לא קל, ואף הרבה מעבר ללא קל, להתמודד עם מה שהוא מתמודד, ואת ממש מרגישה את המצוקה שלו בתוכך. כל אותם דיבורים שניתן לקיימם בתוך כל בית – פועלים טיפול, לפני ובלי קשר לטיפול הרגשי המקצועי.
נסו למצוא זמן למנוחה ומרגוע. ובוודאי שנכון להימנע מלעמת אותו עם הדיכאון ולומר לו שזה בלתי אפשרי לשכב במיטה יום שלם, או לא ללכת לעבודה. דיבורים שכאלה מצמצים את התקווה ומגבירים את הקושי.
השתדלי למצוא זמן מתאים על מנת לקיים שיחה פתוחה, כזאת שתגרום לו לרצות להגיע לטיפול מקצועי, כאשר הוא זה שרוצה בטיפול ולא 'רק' את.
כל טוב
נתי בקר עו"ס MSW
