שלום
אני בחור ישיבה בן 21 ויש לי בעיה שמאד מטרידה אותי
למדתי מסכת נדרים ומאז התחלתי מאד להקפיד שלא לנדור. הבעיה היא שכל הזמן אני בלחץ אולי בטעות נדרתי נדר בלי לשים לב והאם אני צריך להתיר אותו וזה טורד את מנוחתי מאד (כל הזמן אני מברר אצל הסובבים האם הם בטוחים שאכן אמרתי "בלי נדר" או חלילה השתמשתי באחד מכינויי הנדרים). הראש ישיבה שלי טוען שיש לי בעיה שנקראת O.C.D.
אשמח להסבר מדוע זו לא שאלה הלכתית תורנית ומה זה O.C.D והאם ואיך אפשר לטפל בזה.
תשובה:
שלום בחור יקר
ראשית, טוב שאתה פונה ואני שמח עבורך. להסתובב עם שאלות לא פתורות, שמעיקות ולא נותנות מנוח, זה מתיש ומענה, ולא מגיע לך לסבול. התורה היא טובה, והיא ממש לא נועדה להסב סבל לבני אדם חלילה.
יש נסיבות חיים שבהם או בעקבותיהם האדם מפתח מחשבות חסרות היגיון שחוזרות שוב ושוב וקשה לעצור אותן והן מלוות בפעולות או מחשבות שמנסות להרגיע את המתח או הספק. המחשבות הטורדניות נקראות "מחשבות אובססיביות" והפעולות נקראות "קומפולסיביות" ומכאן שמה של ההפרעה בראשי תיבות באנגלית.
השאלה היא לא שאלה הלכתית כי ברוב מוחלט של המקרים אתה יודע, במוקדם או במאוחר, שההפרעה היא זו שהפעילה אותך ולא ההלכה הצרופה. זאת ועוד, צעירים שסובלים מכפייתיות קיבלו היתרים מפליגים מרבנים גדולים לכל מיני מצבים הרבה יותר חמורים מחשש כינויי נדרים, זאת – מתוך הבנת הרב שלפניו ניצב שואל ששואל מתוך הפרעתו ולא מתוך רצון לברר ההלכה וזה בסדר.
אינני רואה צורך ממשי להוסיף ולדון בהיבט ההלכתי, וסבור שכאשר תמצא מרגוע לקושי, השאלות ייעלמו בע"ה.
וכעת לטיפול. יש טיפול! בהחלט! בתהליך, ומתוך נשימה עמוקה אפשר להשיג מרגוע לנפש המותשת. יש גישות טיפול שונות. בלמרחב ינסו לעזור לך להבין למה אתה זקוק. לעיתים יש צורך לשנות את ההתנהגות ולוודא איך לא לשמר את ההתנהגויות המטרידות ולעיתים יש לברר מה מקור המצוקה שגורמת לבעיה לנכוח בעוצמה כזו. איש המקצוע יחבור אליך לתהליך, ייתן מקום לרגשותיך, מחשבותיך, זיכרונותיך, ותקוותיך, וביחד תתגברו על המועקה שלך בע"ה.
צריך המון תקווה ואמונה, אך כאחד שלומד בישיבה, וסופג ערכים אלה על בסיס יומי, אני בטוח שתצלח את התהליך בע"ה ותעמיד את עצמך במקום נינוח יותר ומתפקד יותר.
המון הצלחה!
נתי בקר
עו"ס כללי אינטגרטיבי
